ברכות לחתונה מהלב

ו, יצאתם מהחופה לכתובת אחת, ומכאן כבר לא סופרים מי אירח את מי — זה פשוט הבית שלכם. מזל טוב.

מזל טוב! מהחופה והלאה, שיהיה לכם בית שבו אפשר לריב על שטויות בשבע בערב ולצחוק על זה בשמונה. זה סוד שלם.

ו — שגם הרבה שנים מהיום, כשישאלו אתכם איך הכרתם, תתחילו לספר את זה יחד ותיכנסו זה לזה לדברים באמצע. מזל טוב על החתונה!

מהחופה הביתה — שתקימו בית שאפשר להגיע אליו בלי לתאם מראש, שהמריבות בו נגמרות לפני השינה, ושתמיד יהיה בו מי ששם לב כשהשני שקט מדי.

לחתן ולכלה: שתהיה לכם חתונה יפה, ויום שאחריה עוד יותר. את השאר בונים לאט, יחד. מזל טוב!

כבר מזמן קשה לזכור אתכם בנפרד, והערב עשיתם מזה חתונה. שתהיה לכם שיחה טובה בדרך הביתה מכל אירוע, ובית שכיף לחזור אליו. מזל טוב לכם.

מהחתונה והלאה הדבר היחיד שבאמת משתנה הוא שכל החלטה קטנה נעשית בשניים — מה אוכלים, מתי נוסעים, ומתי פשוט לא עונים לטלפון. מזל טוב, ושתהיו טובים בזה.

ביום חתונתכם, שתזכו לבנות בית של תורה ואהבה, ושהשכינה תשרה ביניכם תמיד. מזל טוב.

היום אמרתם זה לזה כן, ומחר מתחיל החלק המעניין: מי משאיר את הכלים בכיור, ומי מחכה בערב שהשני יחזור. ושתגלו שדווקא זה מה שעושה בית. מזל טוב לכם ולמשפחות!

ליווינו אתכם עד לחופה, ומכאן הבית שאתם בונים הוא שלכם בלבד.

קיבלנו אותך למשפחה הרבה לפני שהיה אולם ותאריך. הערב רק הוספנו לזה חופה. שתדעי שיש לך פה עוד אמא — לא במקום, רק בנוסף.

חלקנו חדר עשר שנים ואף פעם לא ויתרתי לך על הצד ליד החלון. הערב ראיתי אותך הולכת לחופה וויתרתי בלי להתווכח, בפעם הראשונה בחיים. בואי נמשיך לדבר כל יום, גם עכשיו כשיש לך למי.

לא הצלחתי להגיע לחתונה שלכם, וזה נשאר לי כמו חוב פתוח. שמחתי איתכם מרחוק וראיתי כל סטורי פעמיים. תנו לי לפצות — הערב הבא הוא עליי.

לא הייתי אתכם הערב, וזה יציק לי עוד הרבה זמן. תכננתי בראש בדיוק מה להגיד בברכה ואיפה לעמוד כשתשברו את הכוס, ובסוף לא הגעתי. אז נגיד את זה עכשיו, מאוחר ובלי מיקרופון: אתם שני אנשים שמגיע להם בדיוק את הערב הזה. תספרו לי הכול, ותשמרו לי מנה.

עברתי על התמונות מהחתונה וחזרתי לאחת מהן חמש פעמים — זאת שבה שניכם צוחקים על משהו שאף אחד חוץ מכם לא שמע. שיהיו לכם הרבה רגעים כאלה, גם בשבוע הכי משעמם שיהיה לכם.

אותך הכרתי בגיל שש עשרה, ואת רק לפני שנתיים. הערב, כשעמדתם שם מתחת לחופה, הבנתי בדיוק מה מצאת. תשמרי על זה — ותזכרי שאת עדיין חייבת לי שיחת טלפון כל שבוע.

עוד כמה שעות תעמדי מולי מתחת לחופה ואני כנראה לא אצליח להוציא מילה, אז אני כותב את זה עכשיו: לא הייתי צריך את הערב הזה כדי לדעת, אבל אני שמח שכולם יראו.

עוד כמה שעות תעמוד מולי מתחת לחופה ואני כנראה לא אצליח להוציא מילה, אז אני כותבת את זה עכשיו: לא הייתי צריכה את הערב הזה כדי לדעת, אבל אני שמחה שכולם יראו.

שלי, כשאנחנו התחתנו לא היה אולם ולא היה צלם, ובכל זאת זכרנו כל דקה מאותו ערב שבעים שנה. שתזכרו את הערב שלכם בדיוק ככה, ושתמיד יהיה מי שיזכור אותו איתכם.