ברכות לאמא

אמא יקרה, מזל טוב. את זאת שזוכרת מי אוהב מה, מי לא אוכל מה, ומתי כל אחד צריך שיתקשרו אליו. השנה שמישהו יזכור גם בשבילך.

אמא, מזל טוב. את האדם היחיד שעונה לי לטלפון גם כשאני מתקשר בלי שום סיבה. השנה מגיע שמישהו יתקשר אלייך ככה. אני מתחיל.

ליום ההולדת שלך, אמא — תודה על כל ויתור, כל חיבוק וכל תפילה. את הבית שלי. אוהבים אותך עד השמיים.

חמישים, ואת נראית כמו מישהי שיודעת בדיוק מה היא רוצה. שהעשור הזה יביא נחת מהמשפחה, בריאות איתנה, ובעיקר זמן לעצמך.

אמא, מזל טוב. חשבתי מה לאחל לך, והבנתי שכל מה שאני רוצה זה שתפסיקי לוותר על עצמך בשבילנו. השנה תורך. אנחנו נסתדר, באמת.

שנה טובה, אמא ואבא. כל שנה נגמרת אצלכם באותו שולחן: אתם דואגים שכולם יגיעו ושלא יחסר כלום, ואף אחד לא עוצר לשאול אתכם אם אתם עייפים. השנה תתחילו מעצמכם — את הסלטים אנחנו כבר מביאים.

שנה טובה ומתוקה לכל המשפחה! שתהיה שנת בריאות, אחדות ושמחה, ושנזכה כולנו לבשורות טובות.

שנה טובה, אמא. עוד לא נכנסנו לחג ואת כבר בטוחה ששכחת משהו — לא שכחת. שבי רגע, תטעמי מהדבש לפני שכולם מגיעים.

שנה טובה לאמא הכי טובה שיש. שכל מה שנתת לנו השנה יחזור אלייך כפול. אוהבים אותך.

מזל טוב, אמא של בר מצווה. חודשים שלמים שמעת את חוזר על ההפטרה בחדר שלו עד שהיה בטוח, והיום כולם שמעו את מה שאת שומעת מהבית מזמן. וכן, ראינו אותך בשורה הראשונה.

היום הבנתי משהו עלייך ועל הבת שלך. הדבר תורה שהכנתן ביחד היה החלק שאף אחד לא ציפה לו, ובאמצע ראיתי שאת כבר לא מלמדת אותה — אתן מדברות אחת עם השנייה כמו שתי נשים. מזל טוב, זה שלך.

מזל טוב להורים! החלק הקשה נגמר: הדי-ג'יי הלך והאולם ריק, ונשאר רק לספור את המעטפות ולהסביר ל למה כל זה לא נכנס ישר לאייפון חדש.

רק עכשיו ראיתי את התמונות של מהעלייה לתורה — מזל טוב באיחור!

אמא, שמתי לב שבליל הסדר את היחידה שלא באמת יושבת. השנה זה מתחלף: אני אגיש, אני אפנה, ואת לא זזה מהמקום שלך עד "לשנה הבאה בירושלים". חג שמח.

מזל טוב לשניכם. השבוע הראשון עם תינוק בבית מטושטש לגמרי, ואתם בכל זאת מחזיקים. אני כאן לכל דבר: קפה, קניות, או לבוא לשמור עליו שעה שתישנו קצת. לא צריך לענות עכשיו, רק שתדעו.

אתמול הייתם שניים, והיום אתם מתווכחים בלחש מי קם — ושניכם כבר בדרך לעריסה. חיבוק גדול.

מזל טוב. מהלילה הזה הבית נשמע אחרת — נשימות קטנות, רגע של שקט, ואז בכי שאתם קמים אליו עוד לפני שהוא נגמר. שיהיו לכם הרבה מהרגעים שבהם אתם פשוט עומדים מעל המיטה ומסתכלים.

מזל טוב, אמא טרייה. עוד לא ישנת והכל כבר השתנה. תיקחי את זה יום־יום, את מסתדרת מעולה גם כשלא נראה לך.

לא שאלתי איך הייתה הלידה כי את לא חייבת לספר. רק תדעי שעשית משהו שהגוף שלך יזכור עוד הרבה זמן, ושאת לא צריכה לחזור לעצמך עד מחר. אני כאן.

אמא, שנים לא הבנתי איך הספקת לתפור לנו תחפושות בלילה שלפני פורים. רק עכשיו נפל האסימון שפשוט לא ישנת. השנה את לא תופרת כלום — את באה אלינו לסעודה, ותגידי לי רק מה להביא.

אמא, בכל שיחה את שואלת אם אכלנו ואם ישננו, ומסרבת לענות על אותה שאלה בעצמך. מחר בשתיים אגיע למחלקה עם הכריות מהבית ועם הגרביים החמים, ואת לא צריכה לארח אותי ולא לספר לי שהכול בסדר. רפואה שלמה.

אמא, ראיתי אותך אתמול בלילה מסדרת את התיק שלי בפעם השלישית, ולא אמרתי כלום כדי לא להתחיל לבכות. אז ככה: תודה. על השבוע הזה, ועל שמונה עשרה שנה לפניו. מחר בערב כבר תהיה לי דיסקית, ובינתיים תשתדלי לא לדאוג כל היום, גם אם זו בקשה מטופשת.