קצר ומרגש
אני כותב לך מהיום שבו עדיין לא ידעתי איך זה ייגמר. אני מקווה שהדאגה ששוחקת אותי עכשיו התבררה כמיותרת, ושאתה קורא את זה ומחייך קצת על כמה שהייתי לחוץ. תזכור איך הגעת עד לפה. ואם דברים לא יצאו כמו שתכננתי, גם זה בסדר. העיקר שאתה עדיין מנסה.
כתבו מכתב שיחכה לכם בעתיד — לעצמכם בעוד שנה, לילד שלכם, או ליום מיוחד. רגע של כנות, נשמר לזמן הנכון.
הוסיפו שם מכתב לעצמי בעתיד ונכתוב לכם ברכה אישית, חמה ובלי קיטש — בכתב יד.
אני כותב לך מהיום שבו עדיין לא ידעתי איך זה ייגמר. אני מקווה שהדאגה ששוחקת אותי עכשיו התבררה כמיותרת, ושאתה קורא את זה ומחייך קצת על כמה שהייתי לחוץ. תזכור איך הגעת עד לפה. ואם דברים לא יצאו כמו שתכננתי, גם זה בסדר. העיקר שאתה עדיין מנסה.
כשאתה קורא את זה אני מקווה שכבר הספקת להירגע. הרגע, כשאני כותב, אני עוד כועס וגם קצת מתבייש, כי בתוך הכעס אני יודע שגם לי היה חלק. אל תיתן לגאווה לגרור את זה עוד שבוע. תרים טלפון, תגיד את המשפט הקשה הזה של אני מצטער. אנשים שווים יותר מהצדק שלנו.
שלנו, אנחנו כותבים לך ביום רגיל לגמרי, אחד מאלה שתשכח. אמא בישלה, אבא התעצבן על משהו בטלוויזיה, ואתה ישנת בחדר שלך בלי לדעת כמה הסתכלנו עליך. אנחנו לא תמיד יודעים להגיד את זה כמו שצריך, אז שיהיה כתוב פה: גם כשנריב, גם כשלא נסכים, אין רגע שאתה לא הדבר הכי יקר שיש לנו. תהיה בסדר. זה כל מה שביקשנו אי פעם.
אני כותב לך מתוך תקופה לא פשוטה, מאלה שמרגישות שאין להן סוף. אני לא יודע מתי תקרא את זה, אבל אם הגעת לכאן, כנראה ששרדת את מה שעכשיו נראה לי בלתי אפשרי. תזכור את זה בפעם הבאה שתשקע. כבר עברת דברים שחשבת שישברו אותך, והנה אתה. רק תמשיך לנשום ולקום בבוקר. זה מספיק.
מחר אני עושה את הקפיצה הזאת שכל כך פחדתי ממנה, ואין לי מושג איך זה ייראה מהצד שלך. אולי יצא נהדר, אולי התחרטתי כבר בשבוע הראשון. בכל מקרה אני גאה שלא נשארתי במקום מתוך פחד. אם זה לא הסתדר, אל תכה את עצמך, לפחות ידעת. ואם כן, אל תשכח מי היה זה שהעז.