ברכות לפסח מהלב

חג פסח שמח. ליל הסדר הוא הפעם היחידה בשנה שכולנו יושבים באותו חדר שלוש שעות רצוף, בלי שאף אחד קופץ לענות לטלפון. אני מחכה לזה מאז פסח שעבר.

חשבתי השבוע כמה עבודה נכנסת לערב אחד — ניקיון החמץ, הקניות, הבישולים — וכמה מעט אומרים על זה תודה. אז תודה. חג פסח שמח, נתראה ליד שולחן הסדר.

אמא הייתה מנקה שבועיים לפני פסח ואנחנו לא הבנו למה. עכשיו אני מנקה, ואני עדיין לא מבין, אבל אני עושה את זה באהבה. חג שמח.

בהגדה יש בן אחד שאינו יודע לשאול, ואני קצת כמוהו: שנים ישבתי בשולחן הזה בלי להגיד את הדברים החשובים. השנה אגיד אותם, כנראה איפשהו אחרי הכוס השנייה. חג שמח.

פסח שמח לכל המשפחה. שתזכו לשבת יחד, בריאים, סביב שולחן אחד. זה הכל, וזה הרבה.

חג פסח כשר ושמח. שנזכה לקיים "והגדת לבנך" סביב שולחן שכל בני הבית יושבים בו בריאים, ושהלילה הזה יהיה באמת ליל שימורים לכולנו. אמן ואמן.

אמא, שמתי לב שבליל הסדר את היחידה שלא באמת יושבת. השנה זה מתחלף: אני אגיש, אני אפנה, ואת לא זזה מהמקום שלך עד "לשנה הבאה בירושלים". חג שמח.

אבא, שמתי לב שבליל הסדר אתה היחיד שלא באמת יושב. השנה זה מתחלף: אני אגיש, אני אפנה, ואתה לא זז מהמקום שלך עד "לשנה הבאה בירושלים". חג שמח.

תודה על אתמול. עוד לא התאוששתי מכמות האוכל, ותקוע לי בראש הרגע שכולם ניסו לשיר "חד גדיא" ואף אחד לא זכר את המילים אחרי הבית השלישי.

הערב אנחנו פותחים הגדה, ואצלכם שם פותחים מנת קרב. שמרנו צלחת, ואף אחד לא יושב במקום שלכם. כשתחזרו נעשה סדר שני משלנו, בכל תאריך שתבחרו.

יש שנים שהסדר יוצא קטן: שניים בשולחן, הגדה אחת, ומצה שנשברת בשקט. גם זה סדר, וגם זה נחשב. ואם בא לכם עוד אחד הערב — כתבו לי מילה, ואני שם תוך חצי שעה.

פעם ראשונה שאתם מארחים את הסדר. אז שתדעו: אף אחד לא יזכור אם המרק היה חם ואם דילגתם על חצי מההגדה, וכולם יזכרו איפה ישבו ומי צחק. תנשמו — ואת הכלים תשאירו לנו.