משפטים על משפחה

משפחה זה לא האנשים שאתה הכי דומה להם. זה האנשים שאתה חוזר אליהם גם כשרבתם.

יש שולחן אחד בבית שכולם מתאספים סביבו, וגם כשהוא ריק הוא לא באמת ריק.

אמא שלי זוכרת איך אני אוהב את הקפה יותר טוב ממני.

אח זה מישהו שראה אותך בגרסאות שכבר מזמן שכחת מהן, ובכל זאת נשאר.

הבית האמיתי הוא לא כתובת. הוא הרעש של כולם מדברים ביחד ואף אחד לא מקשיב.

לפעמים אהבה במשפחה נראית כמו צלחת אוכל שמישהו השאיר לך בלי לשאול אם אתה רעב.

אנחנו לא בוחרים את המשפחה, ודווקא זה מה שהופך את זה לאמיתי.

סבתא לא צריכה סיבה כדי להתקשר. השיחה עצמה היא הסיבה.

מריבה עם אח נגמרת. הקשר נשאר. ככה זה עובד.

יש דברים שלומדים רק בבית: לסלוח בלי לבקש סליחה, ולאהוב בלי להגיד.

אבא שלי אף פעם לא אמר 'אני גאה בך'. הוא פשוט תיקן לי את הגלגל בגשם בשתיים בלילה.

המשפחה היא המקום היחיד שבו אפשר להיות במצב הכי גרוע שלך ועדיין לקבל אוכל חם.

ילדים גדלים מהר. שמתי לב לזה ביום שהבן שלי הפסיק לבקש שאחזיק לו את היד.

תכל'ס, רוב הזיכרונות הכי יקרים שלי קרו במטבח, בין סיר שעולה לכלים שמחכים.

להיות משפחה זה להמשיך לשבת ליד אותו אדם גם אחרי שאמרתם זה לזה את הדברים הכי קשים.

פעם חשבתי שמשפחה זה מובן מאליו. היום אני יודע שזה הדבר היחיד שצריך לשמור עליו בידיים.