ברכות ארוכות לניחומים

בשנים שעבדנו יחד דיבר עליכם בלי הפסקה — על הבן שסיים קורס, על הנכדה שהתחילה בית ספר, על ארוחות שישי אצלכם. אתם הייתם הדבר שהוא הכי התגאה בו, ואת זה לא לוקחים מכם עכשיו. לא נפגשנו מעולם ואולי גם לא ניפגש, אבל אם תרצו לשמוע עוד עליו — אסע אליכם בכל יום שתבחרו.

בחרתי לכתוב את זה על נייר ולא בטלפון, כי בעוד חודשיים אף אחד לא יגלול אחורה בוואטסאפ. את הכרתי שנים, ומה שנשאר לי ממנה זה שהיא אף פעם לא עשתה עניין מכלום, גם כשהייתה לה כל הזכות שבעולם. הדף הזה נשאר אצלכם, בשביל הימים שבהם תרצו לקרוא שוב שמישהו זכר. אין לי בקשה ואין לי ציפייה, פשוט שיהיה כתוב איפשהו שהיא הייתה חשובה גם לאנשים שלא הספיקו לשבת אצלכם בשבעה.