ציטוטים על החיים

החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלעשות תוכניות אחרות.

החיים אינם הימים שעברו, אלא הימים שנחרתו בזיכרון.

הסוד הוא לא לפחד מהחיים, אלא להבין שאין דרך אחת נכונה לחיות אותם.

החיים הם מה שאנחנו עושים מהם, תמיד היו ותמיד יהיו.

רוב הדברים שדאגנו להם כל כך, פשוט לא קרו. ואת אלה שכן, לא ראינו מגיעים.

חיים שלא נבחנים אינם ראויים שיחיו אותם.

אנחנו מודדים את החיים בשנים, אבל הם נמדדים ברגעים שבהם שכחנו להסתכל בשעון.

בסופו של דבר, לא השנים שבחייך נחשבות, אלא החיים שבשנים שלך.

יש אנשים שמחכים לרגע הנכון כדי להתחיל לחיות, ולא שמים לב שהוא כבר עבר.

החיים יכולים להיות מובנים רק במבט לאחור, אבל צריך לחיות אותם קדימה.

החיים לא חייבים לך הסבר. הם פשוט קורים, ועלינו להחליט מה לעשות עם מה שיש.

הדבר הכי קשה בחיים זה לדעת אילו גשרים לחצות ואילו לשרוף.

לפעמים הדרך שבה לא בחרנו היא זו שמלמדת אותנו הכי הרבה על מי שאנחנו.

רוב ההחלטות הגדולות מתקבלות בעייפות, בין שתי מטלות אחרות.

החיים לא מודיעים מראש איזה יום ישנה הכל. בדרך כלל הוא נראה כמו עוד יום רגיל.

בגיל שלושים חשבתי שיש לוח זמנים. היום ברור לי שכולם מאלתרים.

מה שנראה בזמן אמת כמו תקופה, מתגלה בדיעבד כפרק.

יש ימים שכל ההישג שלהם הוא שקמת, ואלה בדיוק הימים שנחשבים.

אנחנו זוכרים את הימים שקרה בהם משהו, אבל החיים נבנים דווקא באלה שלא.

אף אחד לא מספר לך שרוב האומץ מושקע בדברים קטנים: טלפון אחד, שאלה אחת, "לא" אחד.

הכי הרבה זמן בזבזתי על דעות של אנשים שלא זכרו אותי אחרי שבוע.

החיים מלמדים לאט, ואז כל החשבון מגיע ביום אחד.

כמעט הכל אפשר לתקן. את הזמן אי אפשר, וזה מה שהופך אותו ליקר.

יש כאלה שמחכים לשקט כדי להתחיל. השקט לא מגיע. מתחילים ברעש.

תכננתי חמש שנים קדימה ואז קיבלתי טלפון אחד ששינה הכל. מאז אני מתכנן בעיפרון.

בגדול, החיים זה מה שעושים עם ההפרעות.

הצלחתי הכי הרבה בתקופות שבהן היה לי הכי פחות ברור מה אני עושה.

דבר אחד איש לא יעשה במקומך: להחליט מה מספיק לך.

אנשים לא משתנים כי הסבירו להם. הם משתנים כשהם עייפים מספיק.

הדבר היקר ביותר שקניתי היה זמן שבו לא הייתי חייב לאיש דבר.

רוב הפחדים שלנו לא מתממשים, אבל הם גרים בראש שנים בלי לשלם שכר דירה.

חיים טובים זה בעיקר הרבה בקרים סבירים ברצף.

מי שמחכה להרגיש מוכן ימצא את עצמו מחכה גם בגיל שישים.

עד גיל מסוים בונים. אחרי גיל מסוים בעיקר מחליטים ממה להיפרד.

הרבה מהסבל שלנו נובע מניסיון להסביר את עצמנו לאנשים שכבר החליטו.

יש כאב שעובר עם הזמן, ויש כאב שרק מוצא מקום נוח יותר לשבת בו.

שאלו אותי מה למדתי בעשור האחרון. בעיקר להגיד "אני לא יודע" מוקדם יותר.

אין קיצור דרך שלא גובה את המחיר שלו בהמשך, בריבית.

הדבר שהכי הפתיע אותי בבגרות הוא כמה אנשים סביבי גם מאלתרים.

בסוף לא זוכרים את המשכורת. זוכרים מי חיכה לך למטה.

תעשה טעות שהיא שלך. קל יותר לחיות איתה מאשר עם החלטה נכונה של מישהו אחר.

הרבה דברים נראים כמו סוף ומתגלים כמסדרון.

אחרי אבל, הדבר שהכי מפתיע הוא שהאוטובוסים ממשיכים לצאת בזמן.

אם זה לא כאב בכלל, כנראה שלא היה שם הרבה.

השאלה הכי טובה שאפשר לשאול את עצמך היא "ואם לא אעשה כלום?"

פעם חשבתי שסבלנות היא תכונה. היום ברור לי שזו החלטה שמקבלים כל בוקר מחדש.

אני נזכר לא בהצלחות אלא ביום שבו כמעט ויתרתי ולא ויתרתי.

אתה לא זוכר את מה שקרה. אתה זוכר את מה שסיפרת לעצמך שקרה.

חלק מהדברים רק הזמן פותר, ובדרך כלל הפתרון הוא שהם מפסיקים להיות חשובים.

אין דבר מסוכן מלהתרגל לבינוני, כי בינוני לא כואב מספיק כדי להזיז אותך.

החיים לא מחלקים ציונים. הם מגישים חשבון בסוף החודש.

מעולם לא היה לי מספיק זמן. תמיד היה לי מספיק זמן לדברים שבאמת רציתי.

קשה יותר לשמור על משהו טוב מאשר להשיג אותו.

שואלים אותי איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים. אני בקושי יודע איפה שמתי את המפתחות.

הבגרות מתחילה ביום שמפסיקים לחכות שמישהו יבוא לסדר את זה.

חלק מהחלומות פשוט מניחים בצד בכבוד, בלי טקס.

יש ימים שכל מה שאפשר לעשות זה לא להרוס. גם זה שווה משהו.

בכל שינוי גדול בחיי היה רגע קטן שבו כמעט לא הרמתי טלפון.

הרבה אנשים חיים בשביל שבועיים בקיץ ואז מתפלאים שהשנה עברה.

אפשר לדעת המון על החיים ולא להצליח לשבת בהם רגע אחד בשקט.

הזמן שלך הוא הדבר היחיד שאתה נותן ולא מקבל בחזרה. שים לב למי.

דווקא בתקופות הקשות גיליתי מי מגיע בלי שקוראים לו.

ההבדל בין קושי לבין משבר הוא מי עומד לידך.

יש כאלה שמדברים על החיים ויש כאלה שסתם חיים אותם, ובדרך כלל השניים לא כותבים ציטוטים.

בסוף כל אחד נשאר עם הסיפור שסיפר לעצמו. שווה לבחור אותו בזהירות.

השנים לא עוברות מהר. פשוט מפסיקים לספור אותן בקפידה.

הכי הרבה למדתי מהפעמים שבהן טעיתי בביטחון מלא.

אין דבר כזה "לחזור לעצמך". יש רק להכיר את מי שיצא מהצד השני.

הרצינות מגיעה בערך ביום שאתה סופר כמה קיצים בערך נשארו.

איש לא מגיע לסוף החודש בלי לוותר על משהו. השאלה היא רק אם בחרת על מה.

אחרי החלטה נכונה מגיע שקט מסוים. זה הסימן הכי אמין שאני מכיר.

הרבה מחיי בזבזתי בהמתנה לאישור מאנשים שלא ביקשתי מהם לשפוט.

גיל זה לא מספר. זו כמות הדברים שכבר ראית קורים פעמיים.

מה שנראה היום כמו קטסטרופה יהיה בעוד שנתיים משפט אחד בשיחה.

אין הילוך אחורי, אבל יש עצירות בצד הדרך. תשתמש בהן.

אף אחד לא מספר לך שהרבה מהחיים זה תחזוקה: כביסה, טלפונים, לחזור על אותו דבר בסבלנות.

הדבר הכי קרוב לחוכמה שפגשתי היה אדם שידע מתי לשתוק.

הכי הרבה מתחרטים על מה שלא נאמר, וזה בדיוק מה שהכי קל לתקן.

יש אנשים שאתה פוגש לחמש דקות והם משנים לך עשור.

הצלחה שאין למי לספר עליה היא בעיקר עייפות.

כשמישהו אומר לך "הכל קורה מסיבה", הוא בדרך כלל לא בתוך זה איתך.

לא כל דבר צריך משמעות. יש דברים שרק צריך לעבור.

הבית שבו גדלת ממשיך להתקיים בעיקר בריחות.

גיליתי שאני מתגעגע לתקופות שבזמן אמת התלוננתי עליהן כל יום.

אנשים אומרים "אין לי ברירה" בערך בשמונים אחוז מהמקרים שבהם יש להם.

תכל'ס, רוב מה שקוראים לו מזל הוא בעיקר להיות במקום שבו יכול לקרות משהו.

אין דבר כזה חיים מסודרים. יש רק תקופות שבהן הבלגן נוח יותר.

בסוף החיים נמדדים בכמה אנשים יודעים את מספר הטלפון שלך בעל פה.

הכי טוב אני מרגיש בשבת בצהריים, כשאין מה לעשות ואף אחד לא מחכה לי.

הרבה כאב נחסך למי שלמד להגיד "זה לא בשבילי" מוקדם.