ברכות לאהבה לאישה

לא רק היום. גם בימי שלישי אפורים, גם כשרבים על שטויות, גם כשאין מה להגיד. תודה שאיתך זה הבית.

יום אהבה שמח. מכל האנשים בעולם, איתך אני רוצה לחלוק גם את הדברים המשעממים. זה כנראה כל הסיפור.

ההודעה הראשונה ששלחת לי עדיין שמורה אצלי בטלפון.

את חיה עם בן אדם ששם את הצלחת בכיור במקום במדיח כבר כמה שנים טובות, ובכל זאת נשארת. זו כבר לא אהבה, זו גבורה.

כל שנה בט״ו באב אני מנסה למצוא מילים גדולות, וכל שנה יוצא אותו דבר: בשבוע שעבר שאלת איך היה לי היום, ואת אפילו לא הסתכלת על הטלפון פעם אחת.

שבע שנים היום. התחתנו בגן שהיה קטן מדי לכל המשפחה, ואת היית רגועה יותר ממני מהרגע הראשון — ואני זוכר שבאמצע כל הרעש שמעתי רק אותך.

טעיתי אתמול, ואני יודע את זה כבר מהרגע שסגרתי את הדלת. אני לא מנסה לנצח עכשיו — אני פשוט לא מוכן לעוד לילה שאת ישנה עם הגב אליי.

את יודעת מה הכי מפחיד אותי? שאני כל כך רגיל לזה שאני כבר לא שם לב. אז היום עצרתי בכוונה ובדקתי: את זו שמסדרת לי את הצווארון מאחורה לפני שאני יוצא, את זו שיודעת מתי לא לשאול, ואת זו שמדברת עם אמא שלי בטלפון כשאין לי כוח. שמתי לב היום. אני מבטיח לשים לב גם מחר.

אנחנו לא זוג מושלם ואף פעם לא היינו. הייתה לנו שנה שלמה שאני מעדיף לשכוח, ואת דווקא זוכרת אותה טוב יותר ממני — וזה בדיוק למה אני עדיין כאן.