ברכות להחלמה עם משמעות

ישבתי עשר דקות עם הטלפון ביד בלי לדעת מה כותבים לבנאדם באמצע אשפוז, ובסוף הבנתי שעדיף משפט מגושם משתיקה. אז הנה המשפט המגושם: אין כאן שאלה מה שלומך ואין ציפייה לתשובה, רק סימן חיים מהצד הזה. רפואה שלמה.

אנחנו לא מתיימרים להבין מה עובר על הורים בחדר של ילד מאושפז, ולא נעשה כאילו כן. מה שאפשר לעשות: הילדים נאספים מהצהרון כל השבוע וחוזרים אחרי ארוחת ערב, וזה כבר סגור. רפואה שלמה ל.

כל השאלות בימים האלה הן על החולה, ואף אחד עוד לא שאל איך זה נראה מהצד השני של המיטה. אז שואלים עכשיו: איך זה שם? אפשר לענות באמת, ואפשר לשלוח אימוג'י ולסגור עניין. ואם צריך מישהו שיישב במחלקה שעתיים כדי לצאת לקפה ולנשום — יש.

אנחנו לא באמת מדברים, ואולי זה בכלל לא מקומי לכתוב — אבל הגיע לאוזניי מה שקורה ולא הצלחתי לעבור לסדר היום. אין כאן ניסיון לפתוח שיחה, רק שיהיה רשום שיש עוד מישהו בשכונה שמחכה לשמוע שהשתחררת מבית החולים. רפואה שלמה.

אין לי מושג מה נכון להגיד כשהטיפולים נמשכים ואין להם תאריך סיום, וכנראה שגם לרוב האנשים שמסביב אין. אז במקום עצות טובות: לא יהיה כאן 'יהיה בסדר' ולא 'תהיו חזקים', כי אלה משפטים שנועדו להרגיע את מי שאומר אותם. יום אחד יהיה נסבל ויום אחר פחות, ואין כאן מי שמנהל טבלה. הטלפון פתוח בכל שעה, גם בשעות שלא מתקשרים בהן, וגם רק בשביל לשמוע רעש רקע של מישהו אחר. רפואה שלמה.