ברכות לצבא לחבר

מחר הטלפון שלי מפסיק להידלק בשבילך, וידעתי לאן אני נכנסת ובכל זאת זה מוזר. סימנתי ביומן את הרגילה הראשונה ולקחתי יום חופש. עד אז אני אוספת בשבילך את כל הסיפורים המשעממים שיש לי.

שמע, אני כבר חודש בפנים ואני אגיד לך את מה שאף אחד לא טרח להגיד לי: השבוע הראשון מרגיש כמו שנה, ואז זה נהיה שגרה ופתאום אתה בסדר. תכתוב לי בכל שעה שבא לך, גם בשלוש לפנות בוקר — יש לי תורנות מטבח ואני ממילא ער.

אני נשאר פה עם התואר ואתה הולך לקום כל בוקר בארבע וחצי, ועדיין לא ברור לי מי מאיתנו הפסיד. הכיסא בפינה שלנו נשאר שלך, ובפעם הראשונה שאתה מגיע במדים — אתה משלם. יש לך עכשיו משכורת.